Sunday, December 30, 2012

אפס: ביוגרפיה של רעיון מסוכן


שאלתי מהספרייה את הספר אפס: ביוגרפיה של רעיון מסוכן מאת צ'רלס זייף וקראתי אותו בעניין ובהנאה. כמו ספרים רבים על מתמטיקה ועל ההסטוריה של המתמטיקה, ספר זה מתורגם מאנגלית.



מהכריכה האחורית:
אפס ביוגרפיה של רעיון מסוכן מתאר בהומור ובהתפעלות את סיפורה של סיפרה אחת שהביכה וריתקה את הוגי הדעות מאז ימי אתונה עד ללוס אלאמוס. צ'רלס זייף טוען שההתמודדות עם מושג הלא-כלום יחד עם תאומו: האינסוף גרמה פעם אחר פעם למהפיכות במחשבה הפילוסופית ובתפיסות היסוד של הציביליזציות. אם הנכם ששוחרים של מתימטיקה ומדע תיהנו מספר זה: אם אינכם כאלה, וודאי תהפכו לכאלה עם סיום קריאתו. צ'רלס זייף הצליח ליצור משהו מהנה במיוחד ממש מתוך הלא-כלום. 256 עמודים כולל מפתח שמות ונושאים וביבליוגרפיה.
בספר מסופר על הסטוריה של המתמטיקה ושל המדע ומוזכרות בו פריצות דרך, התקדמויות ונושאים חשובים יותר ופחות. חוט השני בספר הוא העיסוק באפס כספרה, כמספר וכמושג ושימושים שלו במתמטיקה וכיצד ההתייחסויות לאפס או אי ההתייחסות לאפס גרמו לבעיות ולצרות שדרשו פתרונות יצירתיים אך עקביים. בתור ספר על הסטוריה של המתמטיקה הוא מזכיר ועוסק בנושאים שספרים רבים על אודות ההסטוריה של המתמטיקה מזכירים.

בספר, שבתרגומו יש פה ושם (אבל לא המון) נפילות מביכות מבחינה מתמטית, שאני מקווה שאינן קיימות במקור,  ישנו עיסוק בשני רעיונות ומושגים: האפס והאינסוף והדואליות ביניהם. אפס הוא מספר, אך לאנושות לקח זמן רב להשתמש בו ובספרה שלו באופן עקבי במבנה המספר. הקשיים שנוצרו מתוך בעיות כגון חלוקה באפס (שאינה מוגדרת במתמטיקה) והתנגדויות מתוך תפיסה שמרנית אפילו לאור מציאות שמראה אחרת, עיכבו את האנושות במשך תקופה ארוכה מאוד.

האינסוף, שגם אותו מזכירים לא מעט בספר (כ-תאום של האפס, תיאור שאינני כל כך מחבב ומסכים עמו) אינו כלל מספר. אין כזה מספר, אינסוף. 

כמו ספרים רבים על אודות הסטוריה של מדע ומתמטיקה גם הספר הזה פותח בנושאים עם יותר הסברים ומסיים בפחות, מתחיל במתמטיקה שיותר נגישה לרוב הקוראים וככל שהספר מתקדם כך גם הנושאים הופכים פחות ופחות נגישים. בעוד שההסברים המתמטיים נשארו פחות או יותר באותה רמת עמימות ותמצות הנושאים בפיסיקה הלכו והפכו מעורפלים יותר ויותר, אם כי הדיונים הזכירו רבים מהמושגים המלהיבים: "חור תולעת", "המפץ הגדול", "תורת הקוונטים", תורת המיתריםיחסות כללית ו-יחסות פרטית ועוד... מעניין תמיד לקרוא על התפתחות מושג המספר והרחבתו, כולל הטיפול במספרים מרוכבים, על פיתוח כלים חשובים כמו אלגברהחדו"אתורת הקבוצות ועוד. דחיסות הנושאים בפיסיקה ביחס לשטח הדפים שעמדו לרשותו של הכותב והמורכבות ברעיונות שאינם אינטואיטיביים כלל הופכים את הסיפא של הספר למתסכל מעט ולמעייף. בקיאים בנושאים יצלחו אותו בקלות אך אחרים עלולים להתייאש וחבל.

נהניתי מאוד, כרגיל, מקריאה על מתמטיקה ומדע ועל אישים והתפתחויות. השימוש באפס ובאינסוף כנושא המרכזי שעליו תלויים כל הנושאים המוצגים הוא מעניין מאוד והופך את הקריאה על ההסטוריה של המתמטיקה לשונה מאשר בספרים אחרים שכך אין כאן רק התקדמות לאורכו של ציר זמן אלא לתובנות על אודות היתרונות, הקשיים והפתרונות שבהתמודדות עם האפס והאינסוף.

הספר מומלץ לחובבי מתמטיקה ומדע.


Friday, December 14, 2012

למדוד את העולם מאת אשר קרביץ וכלנית דותן

למדוד את העולם מאת אשר קרביץ וכלנית דותן

סופר מוכשר שהוא גם מרצה למתמטיקה ולפיסיקה וחוקרת באסטרופיסיקה חברו יחדיו לכתוב ספר משעשע ומחכים שעונה על צורך חשוב מאוד: בשביל מה בכלל אנחנו לומדים מתמטיקה, פיסיקה, כימיה (השלם את החסר במדע החביב או השנוא עליך) בבית הספר? למה זה טוב? -- נו... לא בטוח שבשביל זה כתבו השניים את הספר, למעשה הם מנסים לתת מידע באופן חביב ונגיש כיצד גדלים חשובים בעולמנו נמדדו.

מהכריכה האחורית:

נבחרתם להתמודד בתוכנית מי משתוקק להיות מיליונר?השבתם כהלכה על כל השאלות ועתה נותרה לפניכם רק שאלת המיליון. הדרמה בשיאה! זה הכול או לא כלום! שקט שורר באולם, והמנחה שואל: מהו כלי המדידה שבעזרתו מדד מנהל הספרייה באלכסנדריה, לפני למעלה מאלפיים שנה, את רדיוס כדור הארץ?א. שעון חול ב. מחוגה ג. מקל
בין דפיו של ספר זה תמצאו את התשובה המפתיעה לשאלה זו, כמו גם תשובות לשאלות מרתקות נוספות:
•כיצד ניתן למדוד את המרחק אל הירח במחיר שקל אחד בדיוק?•כיצד אפשר למדוד את מהירות האור בעזרת נקניקייה?•כיצד נמדדה הטמפרטורה על פני השמש?•כיצד ניתן להעריך את גילו של כדור הארץ?למדוד את העולם הוא ספר עיון מעשיר ומחכים – וגם משעשע – הסוקר את ההיסטוריה של המדע ואת תהליך פיצוח המסתורין הגדול של היקום מבעד לפריזמת הגדלים הבסיסיים של הטבע.
אשר קרביץ הוא סופר ומרצה למתמטיקה ולפיזיקה במכללה האקדמית להנדסה בירושלים ובאוניברסיטה הפתוחה. הוא כתב שישה ספרי פרוזה מצליחים, בהם הכלב היהודיסמל ראשון מוסטפא רבינוביץ' וקלמן קימרלינג חוקר פרטי, בעזרת השם.
ד"ר כלנית דותן היא חוקרת בתחום האסטרופיזיקה באוניברסיטה העברית. זהו ספרה הראשון.
תוכלו להכיר את הסיפור של ארטוסתנס שהסיק מהו רדיוס כדור הארץ (ולמעשה גם חישב בקירוב מצויין, ביחס לתקופתו, את היקף כדור הארץ), תוכלו להכיר דרכים שונות למדוד את מהירות האור (ואפילו בעצמכם בעזרת נקניקיה ותנור מיקרוגל), ולדעתי החלק המעניין ביותר הוא האופנים השונים שבהם שיכללו את המדידה והגיעו לדיוק רב יותר.

בכלל הדיון לגבי מתי היה ידוע שהארץ אינה שטוחה אלא שאנחנו חיים על גלובוס בדרך כלל בציבור נדמה שהגילוי שהעולם כדורי (כן.. רבים אומרים עגול...) קשור לגלילאו, אך לא כך היא. הנה סרטון קצרצר שנותן 10 סיבות שונות (כל אחת משכנעת בפני עצמה) לכך שהעולם שאנו חיים עליו אינו שטוח אלא עקמומי (רק חלק מהן משכנעות בדבר היותו גלובוס):



אפשר גם לקרוא איך חישבו בעבר ואיך אפשר לחשב היום את המרחק לירח, איך מודדים את המרחק אל השמש. תהיתם פעם איך מודדים את מהירות כדה"א? (לפי ויקיפדיה, כדור הארץ מסתובב סביב צירו במהירות משיקית של כ-0.5 ק"מ לשנייה ונע סביב השמש במהירות של כ-29 ק"מ לשנייה.) ואם המהירות כה גבוהה איך זה שכדור שזורקים כלפי מעלה אינו מתרחק הצידה? תוכלו גם לקרוא סיפורים מעניינים על אנשים ועל חייהם ואיך מדדו ואיך מודדים היום דברים נוספים כמו: תכונות האלקטרון, קבוע פלאנק, כמה חמה השמש ואיך מודדים את זה? ואפילו, איך יודעים (בערך) לפני כמה שנים נוצר כד, או סוס עץ או אפילו גילו של כדור הארץ בעצמו.

הספר הזה מעולה לחובבי מדע ומתמטיקה. מי שהחישובים נראים בשבילו מאיימים ולא מובנים יכול לדלג עליהם וליהנות מהסיפורים המחכימים והמשעשעים. תלמידים שהכתיבה המתמטית והנוסחאות מפחידות אותם פחות יבינו יותר.

אולי הביקורת היחידה שיש לי על הספר היא שהמחברים אכן מצאו את עצמם חייבים להשתמש בנוסחאות ולא מצאו את הדרך להמשיך את ההסברים באופן מוחשי עם דימויים הולמים מנסיון חיים שמשותף לכל איש, אז לדעתי היו יכולים לקבל תחת ידיהם ספר נגיש בהרבה. אני חושב שיש מקום רב לשיפור בהנגשה. גם הקפיצות האדירות בידע ובהבנה המתמטית שנדרשים מהקורא בהתחלה לעומת ההמשך ובעיקר בפרקים האחרונים הן מוגזמות. השימוש בנוסחאות השונות גורם לדעתי לאיבוד חלק משמעותי מאוד מקהל היעד האפשרי וחבל. דוגמה טובה להנגשה של רעיונות מדעיים ושל הסטוריה של המדע אפשר למצוא בספריו של רן לוי, פרפטום מובילה ו-האוניברסיטה הקטנה של המדעים ובפודקאסט המעולה שלו עושים הסטוריה.

ילדים ונוער סקרנים שמתעניינים אך הנוסחאות מאיימות עליהם, טוב יעשו אם יחפשו מבוגר (מורה, הורה, מכר) שבקיא בנושאים הללו ויבקש הסברים קצת יותר בגובה העיניים במקום הנוסחאות. מורים למתמטיקה, לפיסיקה ולכימיה: הספר הזה הוא דוגמה נהדרת איך אפשר להשתמש בהסטוריה של המתמטיקה ושל המדע ובשימושים מעשיים כדי לצקת יותר משמעות בחומר הלימוד וכדי לתת מענה לתלמידים בשביל מה בכלל לומדים את זה?!

אגב, דוגמה חביבה להמחשה שאין מדובר רק בדברים מהעבר... רק אמש היה מטר מטאורים (ג'מינידים) וערב קודם לכן, בשעה חמש לערך,אפשר היה לצפות בשמי ישראל (למי שמצוייד בראייה מעולה וכנראה גם בטלסקופ) בתחנת החלל שחלפה מעלינו (http://spotthestation.nasa.gov/).

אז הספר עוסק בנושאים מעניינים וחשובים, וקהל יעד של ילדים ושל נוער חובבי מדעים ומבוגרים שחובבים מדע והסטוריה של המדע יהנו מאוד -- הנוסחאות והסיבוכים המתמטיים לטעמי מיותרים ואני מקווה שיהיו נסיונות רבים נוספים להוציא לאור ספרים בסגנון אבל נגישים בהרבה. הנסיון הזה לא רע ומי שישכיל לדלג (או טוב מזה, למצוא מי שיסביר בשפה ברורה ויום-יומית) ימצא הרבה ידע ושעשוע.

ספר מעניין שעוסק גם במדידות של גדלים בכדור הארץ, ועוסק פחות במתמטיקה ובנוסחאות ועוסק המון בסיפורים על אנשים ובעלילה מרתקת ומשעשעת אפשר למצוא בספרו של דניאל קלמן, מודדים את העולם

מומלץ.


שלמה יונה


מה זה אאוטבריין? -- What is Outbrain?

אז מה זה בכלל אאוטבריין?
הכינה וצילמה: אייריני פאן




לא משעמם באאוטבריין...