Tuesday, October 18, 2011

פסטיבל המדע במכון ויצמן 2011

בילינו היום בפסטיבל המדע במכון ויצמן.
ביקרנו בפעילויות במתחמים של "מדע מחיי היום יום" ו-"גן המדע -- חוויה רב חושית"
מבשלימדע -- המדע שמסתתר מאחורי המטבח של אמא. ניסויים מפתיעים שכל אחד יכול לעשות בבית
מה הפשר -- מדע בקשר? -- העולם הקסום של הצלילים, נגלה כיצד פועל הטלפון ונתנסה בהכנת מכשיר קשר ביתי
מדע מדליק -- מהמצאת הנורה ועד לטלוויזיית פלזמה
גלידע -- איך מכינים גלידע מדעית? ניסויים והדגמות שישאירו טעם מתוק על השפתיים
מכונות פשוטות -- מהי מכונה ונבין את הקשר בין מפצח אגוזים לאופניים עם הילוכים
קסמי מדע -- מדעטק -- הגדמות מיוחדות שלכאורה נראות כמו קסמים אך למעשה יש להן הסבר מדעי. הדגמות מלוות באור, קול, אש, מים וצבע
חומר למחשבה -- נכיר את הקסם שמאחורי מצבי הצבירה
ננו קומיקס -- תערוכת ציורי קומיקס על תגליות מדעיות
שעת סיפור מדעית -- חווידע טבע
סיור בין מוצגי גן המדע
תערוכת שנות אור במרחק נגיעה
אור וגלים -- הדגמות הממחישות את טבעו של האור
מכירים את השמרים -- ניסויים מדעיים בכוחות עצמינו במעבדה

בין הדברים שראינו והילדים ביקשו שארשום כדי שיהיה קל להזכר:

  • ניפוח בלון באמצעות סודה לשתייה וחומץ. מכניסים לבלון סודה לשתייה וחומץ וסוגרים. התגובה בין הבסיס לבין החומצה פולטת פחמן דו חמצני שמנפח את הבלון
  • מי ברז שהכניסו אליהם קרח יבש (פחמן דו חמצני בטמפרטורה של מינוס 73 מעלות צלסיוס) יוצרים בעבוע בגלל ההמראה של הפחמן הדו חמצני -- הוספת סבון כלים יצרה שטף של בועות סבון שניגרו מהכלי ללא הפסקה
  • מי חמצן (30%) + סבון כלים + אשלגן יודי יוצרים ביחד נחש קצף (צילמתי סרטון)
  • כוהל נוזלי + קלציום אציטט הופכים לג'לי -- אח"כ הוסיפו כל מיני דברים ויצרו בעירה בצבעים שונים:
    • ליתיום כלוריד
    • נחושת (להבה ירוקה)
    • אבץ (עשן סגול כמו בהארי פוטר)
    • ברזל (זיקוקים)
  • איך להחדיר שיפוד לבלון מנופח בלי לפוצץ אותו? להשחיל בעדינות את השיפוד דרך הקטבים שבהם ריכוז הגומי גבוה יותר ולהחדיר את השיפוד בעדינות במיוחד כשמעבירים מתוך הבלון כלפי חוץ בחלק העליון של הבלון (הקוטב המנוגד לחלק שדרכו מנפחים את הבלון): צריך לעזור להשחיל
  • קלקר -- מבודד מחום ומקור -- אציטון מוציא ממנו את האוויר ונשאר מסטיק
  • מוצק מאופיין בנפח ובצורה קבועים, נוזל מאופיין בנפח קבוע ובצורה משתנה, גז מאופיין בצורה ובנפח משתנים (נפח משתנה בגלל לחץ/דחיסה)
  • נר בוער נמצא בשלושת מצבי הצבירה גם יחד: גופו מוצק, החלק הנמס נוזלי ואילו האדים (העשן הלבן כשמכבים את הלהבה שבוערת בנר) הם שעווה שהתאדתה
  • יש אפס מוחלט -273 מעלות צלזיוס, החלקיקים נעצרים -- אין תנועת חלקיקים -- אין חום -- הכי קר שאפשר. בהתאמה, החום הגבוה ביותר כאשר החלקיקים נעים במהירות התיאורטית הגבוהה ביותר, מהירות האור (לא הבנו מה זה אומר ואיך אפשר ומה תהיה הטמפרטורה)
  • תזוזת חלקיקים מגדירה טמפרטורה
  • קרח יבש -- פחמן דו חמצני בטמפרטורה של מינוס 86 מעלות צלזיוס (זה קר יותר ממה ששמענו בהדגמה אחרת באותו היום)
  • חנקן נוזלי קר מאוד -- בטמפרטורה של מינוס מאה תשעים ושמונה מעלות צלזיוס -- אז איך מקררים לטמפרטורה שכזאת? באמצעות לחץ גורמים לחלקיקים להתקרב זה לזה ולהאט.
  • לא אפשרי לנפח בלון בנשיפות אויר כשהפיה שלו מולבשת על בקבוק והבלון מתנפח לתוך הבקבוק. האויר שבבקבוק מפריע. אם נחורר את תחתית הבקבוק, זה מתאפשר.
  • מים שהשרו בהם עלים של כרוב סגול נותנים אפשרות לבדוק חומציות או בסיסיות לפי שינויי צבע: נכניס בסיס (למשל אבקת כביסה או סודה לשתייה) ונקבל צבע צהוב (סודה לשתיים) עד ירוק (אבקת כביסה -- בסיס חזק יותר), ולעומת זאת חומץ, או לימון נותנים צבע ורוד. ככה נזהה שינויי PH.
  • ביצה בקליפתה שנשרה בחומץ (נחליף מידי שעה שעתיים את החומץ כי הוא מסיים להגיב בגלל ריכוז נמוך שלו) מגיבה עם החומץ (בסיס עם חומצה) ומהסתירה יוצר פחמן דו חמצני. סופו של תהליך הוא שהביצה ללא הקליפה -- לפי ריכוז המים והמלחים/סוכרים בה אפשר לשלוט האם תהיה נפוחה יותר מהביצה במקור או מצומקת.
  • לתוך בקבוק מלא בקולה זורקים סוכריית מנטוס ואז עוד אחת -- נחשול אדיר של קצף קולה פורץ מהבקבוק. הסיבה אינה תגובה כימית לדברי המדריכה אלא תגובה פיסיקלית: הבועיות מהגז שבקולה מתגודדות סביב למוצק (הסוכרייה) ומשום שלמנטוס יש גבשושיות רבות, זה נותן שטח פנים גדול יותר לבועיות להצמד. משם... לא הבנו את ההסבר (יש סרטון)
  • ראינו איך מעיפים בקבוק עם מעט מים בתוכו כמו טיל בעזרת דחיסת אויר (יש סרטון)










סיון וענבל

צילמתי את סיון ואת ענבל כשליוויתי אותן על אופניים: ענבל על גלגיליות וסיון על אופניה. הצילום באחת מההפוגות.